ביטון נ' חב' עמיגור בע"מ

החלטה

1.המבקש ואמו המנוחה נתבעו בבימ"ש השלום באשדוד על ידי המשיבה, עמיגור בע"מ, לפנות דירה שהושכרה לאמו המנוחה של המבקש (במסגרת דיור מוגן) ולשלם לתובעת דמי שימוש ראויים עבור אותה הדירה. בטרם בירור התביעה נפטרה אמו של המבקש.

ישיבת ההוכחות נקבעה ליום 3.2.2010 בשעה 10:20. משלא הופיע המבקש עד לשעה 10:40, נעתר ביהמ"ש קמא (כב' השופט א. ברגנר) לבקשת התובעת, עמיגור (המשיבה) וקיבל את תביעתה במלואה – בהעדר הנתבע. בפסק הדין נצטווה המבקש לפנות את הדירה ולשלם את מלוא הסכום הנתבע (קרן של 35,000 ₪).

אותו היום, כשעה וחצי לאחר מכן הגיע המבקש (הנתבע) לביהמ"ש באשדוד ומשהתברר לו כי בינתיים ניתן פסק דין בהעדרו – ביקש את ביהמ"ש לבטל את פסק הדין.

בבקשתו טען כי איננו מיוצג, כי התבלבל בשעת הדיון כשחשב שהוא קבוע ל- 12:20 ולא ל- 10:20 וכי בלבולו נבע כנראה מהטיפולים הרפואיים להם הוא נזקק עקב נכותו.

ביהמ"ש קמא בהחלטה מיום 21.2.10 דחה את בקשתו לביטול פסק הדין והותירו על כנו.

כנגד החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני.

2.לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה על נספחיהן החלטתי לדון בה כבערעור – כאילו ניתנה הרשות לכך.

כידוע - שנים הם המבחנים לבחינת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר.

הראשון – הסיבה והרקע לאי התייצבות בעל הדין למועד הדיון והאם הדבר נובע מזלזול או התרשלות מצד בעל הדין.

והשני – האם קיים על פני הדברים סיכוי לטענותיו של בעל הדין אם תתקבל בקשתו והדיון בענינו יחודש.

בענין דנן נראה על פני הדברים כי טענת המבקש לפיה התבלבל בשעת הדיון אינה חסרת יסוד.

הראיה, המבקש הופיע ביום הדיון באיחור של כשעה וחצי והגיש מיד את בקשתו.

מהמסמכים שצורפו לבקשתו זו –מתברר כי הוא סובל מבעיות רפואיות ונכויות שונות, כי לא היה מיוצג ובמכלול הדברים לא ניתן לקבוע כי האיחור בהתייצבותו לשעת הדיון נבע מזלזול בזימון לדין.

איחורו, בן השעתיים, גרם אמנם לאבדן זמן שיפוטי ולהטרחת הצד שכנגד – אך בנסיבות אלה ניתן היה להתגבר על כך בדרך מידתית יותר של חיובו בהוצאות.

אשר לסיכויי הגנתו – איני רואה הדברים עין בעין עם ביהמ"ש קמא.

המדובר בתובענה שענינה זכות דיור מוגן והמבקש עקב מחסורו לא היה מיוצג והגיש כתב הגנתו ללא סיוע או עזרה משפטית.

כתב ההגנה שנכתב והוגש על ידו (בכתב ידו) רחוק מלהיות רהוט ועילות ההגנה אינן מנוסחות כדבעי – גם זאת בלשון המעטה.

ברם, בהינתן אופיה של התובענה, מצוקתו הכלכלית של המבקש ועובדת אי היותו מיוצג – זכאי היה המבקש ליומו בבית המשפט – גם אם כתבי ביה"ד שהגיש אינם מהוקצעים ורהוטים כפי שניתן היה לצפות מהם אילו היה מיוצג על ידי יודע דת ודין.

3.אוסיף ואציין כי מאז ניתנה ההחלטה, נשוא בקשה זו, חלפו חודשים ארוכים בהם כיתת המבקש רגליו בין ארגוני סיוע שונים עד שזכה ליצוג משפטי (פרו-בונו) – ומטעם זה הוארך מפעם לפעם המועד להגשת בקשת רשות ערעור זו שבפני.